מדוע אנחנו כל כך לחוצים וחרדים?

                  ומה ניתן לעשות עם זה?

מאת: ד"ר אורית ארז-רייסמן (2019) 

Colorful Bubbles

אתם חשים לחץ? ילדכם גם כן?

אתם מרגישים חרדה? הילד שלכם גם כן?

 

אתם מתקשים להבין מה עובר עליכם ועל ילדיכם ורוצים לחשוב כיצד ניתן לעזור לו?

 

ראשית בואו ננסה להבין.....

מהי חרדה?

 

      חרדה זהו מצב שבו אנו חשים תחושת אי נעימות שהיא מתמשכת ומקורה אינו ברור, לעומת פחד שזו תגובה מאוד מהירה וחדה החולפת מהר ומקורה ברור יותר (1). פחד הוא תגובה לגורם מאיים ספציפי שהוא חיצוני, ואילו חרדה פתולוגית היא תגובה לסכנה פנימית בנפשו של האדם שעבורו היא איננה מובנת. חשוב להדגיש כי לא כל חרדה היא פתולוגית, שכן בחלק מהמקרים היא עוזרת לנו להסתגל למצבי שינוי משמעותיים בחיינו. הנה לדוגמה, כאשר אנחנו חרדים בגלל סיבה שיש בה מן ההיגיון כגון חתונה, מעבר דירה, שינוי בעבודה, או חס וחלילה פטירה של אדם קרוב וכיו"ב, החרדה יכולה "להוות סממן טבעי של שינוי וגדילה והתפתחות האדם לשדות חדשים" (1). במקרים אלה היא מסייעת לנו בהסתגלות למצב החדש שכן, רמת העוררות הגבוהה של המוח יכולה לאפשר לנו את ה"כוחות" להצליח ולהתמודד עם המצב החדש והיא פוחתת ברגע שהאדם מסתגל לשינוי. לעיתים החרדה יכולה להופיע כמו התקף חד (פאניקה), לעיתים היא יכולה להופיע כמתח מתמשך וציפייה לאסון שמתקרב, והיא גם יכולה להופיע כתחושת עצב מתמשך ועוד. הביטויים של החרדה הם בגוף כגון, גרד, גלי חום/קור, חולשה, כאבים, אי שקט תנועתי, מתח שרירי מוגבר כגון כאבים בעורף, קשיים בהירדמות, או התעוררות לעיתים תכופות  במהלך השינה וכיו"ב.

?מה בין חרדה, לחץ ושיווי משקל

נוסף על האמור לעיל, מחקרים מצביעים על קשר בין חרדה לבין ליקויים בשיווי משקל (4). החוקרים מצביעים על כך, שהאונה הימנית המתמחה במודעות לשיווי משקל עוד בהיות העובר ברחם אמו, אחראית גם על חוויות רגשיות שליליות ולפיכך, היא מהווה מקום מפגש דומיננטי לעיבוד הפרעות בתהליכים של מערכת שיווי המשקל (המערכת הווסטיבולארית) ושל הפרעות רגשיות (שם). מכאן ניתן להבין, כי כאשר קיים ליקויי בתפקוד המערכת האחראית על רגשות ועל תגובות של פחד וחרדה, נקבל התנהגות של חרדה, אך גם כאשר קיימים ליקויים בשיווי משקל נקבל תוצאה דומה. ואכן, מהמחקרים ניתן ללמוד כי החרדה לעיתים יכולה להיגרם בגלל שיבוש שאיננו במערכת הלימבית האחראית על הרגשות, אלא מחוצה לה (שם). ידוע כי המערכת הווסטיבולרית, להלן מערכת שיווי המשקל, היא מערכת חושית שכאשר היא מגורה היא מעודדת אותנו לתנועה המכוונת לשמור עלינו ולמנוע נפילה. ההוראה לתגובה התנועתית באה מן הצרבלום (המוח הקטן), המעורב בין השאר בתכנון ולמידה של תנועות מוטוריות. הנה לדוגמה, כאשר אנחנו מטפסים לגובה וחשים סכנת נפילה, מתעוררת חרדה קלה כמו מודיעה לנו כי עלינו להיות זהירים יותר ולשמור על עצמינו במצב מאתגר זה. אם הגוף שלנו יגיב טוב מבחינה תנועתית וייצב את עצמו היטב, החרדה תפחת, אך אם האדם לא יצליח לייצב את עצמו היטב היא תתעצם. ולא רק זאת, אלא סביר להניח שמעתה האדם ימנע מלטפס למקומות גבוהים (או לטוס). מכאן ניתן ללמוד כי כאשר מערכת שיווי המשקל  האחראית על הלמידה המוטורית אינה מתפקדת טוב ואינה מספקת את ההתנהגויות התנועתיות הרצויות, כגון תנועה המונעת נפילה, והדבר קורה עוד פעם ועוד פעם, יכולה להתפתח חרדה כרונית. מכאן ניתן להבין מדוע בחלק מן המקרים נראה כי ילדים ומבוגרים חולקים חולי משותף של חרדה וליקויים בשיווי משקל. מכאן גם ניתן להבין מדוע בחלק מהמקרים דווקא טיפול בשיווי משקל הוא זה שמפחית חרדה. נוסף על האמור לעיל, בהינתן כי כל המערכות המוחיות הן מערכות עצביות שהתכונה המאפיינת אותן היא למידה, הרי משמעות הדבר שניתן באמצעות שינוי בתפקודן להביא לשינוי בהתנהגות התנועתית, הרגשית והחשיבתית

מהו לחץ?

    לעומת חרדה, מצב של לחץ, או כפי ש"מקובל לומר בשפה המקצועית, המילה דחק" טוען ד"ר טל (2), "מייצגת את כל התחושות שאנשים מתארים כלחץ,  סטרס ומתח נפשי. למעשה, המשמעות של דחק (ובאופן עקיף של כל המושגים שמנינו זה עתה) היא: תגובה רגשית וגופנית למצב בו כמות הקונפליקטים והעומסים בחיי האדם גדולה מכמות המשאבים שיש בידיו בכדי להתמודד עימם" (שם). זהו מצב שהוא תוצר של פגיעה במצב האיזון (ההומוסטאזיס) באדם, הגורם לקשיים בהסתגלות בהיבטים התנהגותיים, רגשיים ומנטאליים. זאת ועוד, במצב של דחק מתעוררת מערכת החיסון כך שהיא עובדת שעות נוספות, וכמו אצל האדם הקדמון, כפי שטוענת פרופ' שורק (3), "אנחנו נושאים את ה'חומרה' העתיקה כך כשתוקפים אותי כגון, כשצועקים עלינו בעבודה או כשאנחנו חשים במצוקה כלשהי, אפילו אם היא קטנה, הגוף שלנו מתכונן לפגיעה פיזית ומערכת החיסון נערכת להתמודד עימה". התנהלות מעין זו היא בבחינת "בזבוז משאבים", ולכן האדם שנמצא בעומס ולחץ נמצא גם פגיע יותר מבחינת המערכת החיסונית.

מומלץ לאנשים הנוטים לפתח חרדה ולהיכנס לעיתים תכופות למצבי לחץ, לשכלל את תפקודי שיווי המשקל (כך או כך זה לא מזיק), וככל שאלה יהיו טובים יותר, לפחות בחלק מהאנשים, רמת החרדות והלחץ יפחתו. נוסף על כך, ככל שהאדם יצליח להבין טוב יותר את מצבו באמצעות דיבור על חרדותיו ותחושות הלחץ והדחק שלו, כך מצבו ייטב עוד יותר. לכן, במקרים כרוניים מומלץ טיפול משלב של שיווי משקל ופסיכותרפיה (טיפול בדיבור). 
כל הזכויות שומרות לאורית ארז, אין לשכפל, להעתיק
מבלי לקבל אישור

מה ניתן לעשות עם זה?

לאור האמור לעיל, מומלץ לאנשים הנוטים לפתח חרדה ולהיכנס לעיתים תכופות למצבי לחץ, לשכלל את תפקודי שיווי המשקל (כך או כך זה לא מזיק), וככל שאלה יהיו טובים יותר, לפחות בחלק מהאנשים, רמת החרדות והלחץ יפחתו. נוסף על כך, ככל שהאדם יצליח להבין טוב יותר את מצבו באמצעות דיבור על חרדותיו ותחושות הלחץ והדחק שלו כך מצבו ייטב עוד יותר. לכן, במקרים כרוניים מומלץ טיפול משלב של שיווי משקל ופסיכותרפיה (טיפול בדיבור). בכל מקרה אני ממליצה לתרגל שיווי משקל מדי יום, גם כדי להיטיב עם תחושת המתח והחרדה וגם כדי למנוע אותה. ניתן לעשות זאת באמצעות תרגול תנועתי ותרגול מחשבתי, ראו "טיפים...." בהמשך. והיה ואתם עדיין חשים תחושת חרדה ולחץ, כמו גם מחשבות טורדניות או דאגות רבות מציפות אתכן, או שמצב רוחכם ירוד, כדאי כי תיעזרו בגורם מקצועי שיסייע בידכם הן בתחום המוטורי והן בתחום הרגשי (פסיכותרפיה, להלן טיפול בדיבור) כטיפול משלב.

כמה טיפים לטיפול בחרדה ומצבי לחץ באמצעות תרגול מוטורי:

 

התרגול מומלץ בבית בשעות הבוקר ו/או במקרים של תחושת לחץ והתקף חרדה. אתם מוזמנים לבצע את חלק א', או חלק ב' או לשלב ביניהם.

חלק א':

  1. נשימות:  בישיבה: בו בנוחות בישיבה מזרחית על הרצפה, או על כיסא כשהאגן צמוד למשענת, שאפו אויר במשך 5 שניות ונשפו במשך 5 שניות. תוכלו להאריך משך זמן זה עם התרגול. לתרגיל זה תוכלו להוסיף הרמת ידיים מלמטה, ומהצדדים למעלה מעל הראש עם השאיפה, ולהורידן בקצב המתאים למטה בנשיפה וכך חוזר חלילה.

  2. כנ"ל בעמידה

  3. שיווי משקל סטטי: הישארו בעמידה והפעם עמדו על רגל אחת, קבעו מבט בנקדה המרוחקת מכם כשני מטרים, עמדו כך במשך 10 שניות, כשגופכם ניצב לרצפה. נסו שלא להוריד את הרגל שבאוויר לקרקע. עשו אותו הדבר עם הרגל השנייה. כנ"ל בעיניים עצומות. כנ"ל בעמידה על כרית בעיניים פקוחות ואחר כך בעיניים עצומות.

  4. שיווי משקל דינמי- סיבובים:   בעמידה, הושיטו ידיים לצדדים בגובה הכתפיים ובמצב זה הסתובבו שלושה סיבובים עם כיוון השעון ועד 21 סיבובים, כמות הסיבובים תלויה בהרגשתכם.

  5. שיווי משקל סטטי: הצליבו את רגליכם ושלבו את ידיכם על החזה, קחו שאיפה עמוקה והוציאו את האוויר אט, אט. בצעו זאת קודם בעיניים פקוחות ולאחר מכן בעיניים עצומות.

  6. הרפייה: פרסו מזרן או שטיח על הרצפה, שכבו פרקדן על הגב, עצמו עיניים, הניעו את העיניים מצד לצד מספר פעמים והרפו. הישארו כך כ-5 דקות של מנוחה. תנו לזרם המחשבות להציף את מוחכם, ללא צנזורה. אט, אט חזרו לעצמכם, התרוממו מהרצפה דרך החלק הצידי, עם כמה שפחות מאמץ, קחו נשימה עמוקה ומכאן המשיכו את יומכם בהדרגה.

חלק ב'

  1. בתרגלו את 5 התנועות מתוך היוגה הטביטיאנית- צפו ותרגלו כפי יכולתכם ב The Five Tibetan Rites | SRMD Yoga:

https://www.youtube.com/watch?v=71jaJu0dc98                

ביבליוגרפיה

     . 1

מוניץ חנן (2000). (עורך). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה הוצאת אוניברסיטת תל אביב

     . 2

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4399141,00.html\

אילן טל, 10.07.13 , 11:42 ,Ynet

חרדה או לחץ ומתח? מה ההבדל ואיך תטפלו

   . 3

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4039246,00.html

ליאת רותם מלמד מראיינת את פרופ' חרמונה שורק, 15.03.11 , 14:53  ,Ynet אתם בלחץ? מערכת החיסון שלכם תעבוד יותר

. 4

Erez, O., Cohen, I., Rapapaort, M., Lidor, R., & Mintz, M. (2018) Co-morbidity between balance  disorders and childhood anxiety: Is it possible to treat anxiety disorders with balance training? Manuscript in preparation.

Orange Blossom

אם עדין אתם או הילד חווים קושי, אני מזמינה אתכם ליעוץ והדרכה (מפגש ראשון חינם),

אבחון והתאמת תכנית אישית ממוקדת  0544780507 לפנות לד"ר אורית ארז.