"למה הוא לא מפסיק לזוז?!": ההיבטים המוטוריים של הפרעות הקשב

הפרעות בקשב נגרמות מליקויים נוירולוגיים מולדים, אשר מביאים לפגיעה ביכולות הקשב וגם פוגמות בריכוז, הזיכרון לטווח הקצר, יכולות הויסות העצמי ומיומנויות ההתארגנות והניהול העצמי. כאשר הפרעת הקשב כוללת גם היפראקטיביות, מתקיימים גם פעלתנות יתר ואימפולסיביות.

אחד ההיבטים הפחות מוכרים של הפרעת הקשב הוא הלקויות המוטוריות הנלוות להן, ובחלק מהמקרים הן חלק בתי נפרד מהן. "לרבים מהילדים המתמודדים עם הפרעות קשב", אומרת ד"ר אורית ארז, "יש גם קשיים ולקויות מוטוריים הנובעים מליקויים במערכת העצבים ומתבטאים בתהנהגות מוטורית לא מתואמת, קשיים בקואורדינציה, ליקויים בשיווי המשקל, לקות בהתמצאות המרחבית ופעלתנות יתר, כמו גם ביצועים איטיים והימנעות של הילד מהשתתפות בפעילויות מתאימות לגילו בסביבות עתירות משחק או התנהגות המאופיינת ב"תאונות" רבות. פעמים רבות אלה מופיעים בו-זמנית  (comorbidity)גם עם הפרעות חרדה שמערימות, בנוסף על המוזכר לעיל, קשיים נוספים הפוגעים בשטחי חיים כגון, אוכל, שינה, הליכה לגן או לביה"ס וכיו"ב. מצבור קשיים אלה פוגע בהשתלבות הלימודית והחברתית כאחת  של הילד".

 

***

 

המכתב מהמורה על כך שהוא שוב הרביץ בהפסקה, העיפרון הרביעי שהוא איבד באותו השבוע, ההתארגנות האיטית בבוקר... דוגמאות אלו ורבות אחרות יכולות להעיד על מה שיודע כמעט כל הורה לילד עם הפרעת בקשב: ההפרעה אינה מביאה רק לפגיעה בתפקוד הלימודי, אלא למכלול קשיים בהיבטים הריגושיים, החברתיים והבין אישיים. בהתאם, מצביעה אורית ארז, על הצורך במודל טיפולי אינטגרטיבי (בין-תחומי), המתייחס למכלול הקשיים של הילד ומקנה לו מיומניות ויסות וניהול עצמיים במגוון מצבים: "כאשר אנו מטפלים בילד באמצעות טיפול תרופתי בלבד, אנחנו מצליחים לווסת את התנהגותו התזזיתית לפרק זמן מסוים, אך עלולים לפספס את פיתוח היכולת המוחית העצמאית לויסות עצמי. כאשר אנו מציעים מודל טיפולי אינטגרטיבי, הלוקח  בחשבון את מכלול הצרכים המופיעים בן זמנית עם הפרעת הקשב, אנו יכולים להקנות לילד מיומנויות וכישורים שילוו אותו לאורך זמן".

לדבריה של ד"ר אורית ארז, הבחירה במודל טיפולי המתבסס על התחום המוטורי מאפשרת לא רק התמודדות עם הקשיים המוטוריים, אלא גם פיתוח מיומנויות בעלות השלכות חיוביות על היבטים ריגושיים, חברתיים והתנהגותיים: "המערכת המוטורית היא מערכת גמישה אשר יכולת הלמידה שלה מהירה ולפיכך מתגמלת גם בהיבט התפקודי של הביצוע, ומכאן משליכה גם על תחושת הרווחה ולכן מתגמלת גם בהיבט זה. לפיכך, ברורה תחושת הסיפוק הכללית שהילד יכול לחוות ביתר שאת בעקבות התערבות מסוג זה. במסגרת הטיפול אנו מגרים ומאתגרים באופן יזום את המערכת המוטורית במגוון דרכים המכוונים להעלאת רמת העוררות של המוח ומכאן גם להשבחת תפקודי הקשב. כמו כן, הפנייה לערוץ התנועתי מאפשרת לשפר את יכולתו של הילד לווסת את תנועתו במרחב ובזמן ואלה מספקות חוויה של הסדרה ואפנון ההתנהגות וההתארגנות ביתר שאת. כחלק בלתי נפרד מהאימון המוטורי הילד קונה הרגלים לימודיים, חברתיים ורגשיים ויותר מעוניין להתמודד עם חוויות מהן היה נמנע. המסגרת הטיפולית מספקת חוויות של הצלחה "ברורה". באופן טבעי, השיפור בהיבטים אלו וחווית ההצלחה שמקנה האימון המוטורי לצידן, מביאים גם לשיפור בדימוי העצמי, לתחושת הערך העצמי ולהסתגלות ועמידה באתגרים ההתפתחותיים העומדים בפני הילד יום ביומו".

 

"חשוב להדגיש", מוסיפה ד"ר אורית ארז, "כי התחום המוטורי הוא הציר סביבו מתנהל הטיפול, אך בהחלט אינו המרכיב היחיד. כבר במפגשים הראשוניים אנו עורכים אבחון פסיכודידקטי,  אבחון לזיהוי הפרעות קשב ואבחון סנסו-מוטורי, כדי לאתר את מכלול הקשיים. לאורך כל התהליך אנו בודקים ומודדים את השיפור בתחום המוטורי מאחר ומנסיוננו- כאשר יש שיפור בתחום זה, יבואו בעקבותיו כאמור, גם שינויים בהיבטים האחרים- ההכרתיים (לימודיים) והריגושיים (חברתיים). כמו כן, הטיפול עצמו מכוון לפיתוח הרגלים של אימון בבית, ומלווה בהדרכה של ההורים המסייעת להם בהבנת קשיי הילד ובהקניית מיומנויות להתמודדות איתם. במידת הצורך אנו עובדים גם עם הצוות החינוכי בבית הספר, במטרה לגייס הבנה ועמדה סבלנית יותר לביטויי ההפרעה, כמו גם הקניית כלים והתערבות מערכתית. ההתערבות במכלול המישורים משפרת ומסייעת לילד בהשתלבותו במערכת הלימודית והחברתית, ומשפיעה על כל מישורי החיים המשמעותיים עבורו: דימוי הגוף משתכלל ובעקבותיו הדימוי העצמי שנהיה חיובי, היכולת  החברתיות והשתלבותו החברתית משתבחת, ניכר שיפור ביכולות הלימודיות, בתחושת המסוגלות לפעול באופן עצמאי ובאופן מותאם נוכח המטלות הנדרשות והמצופות מממנו- כל אלה מביאים את הסביבה להגיב באופן חיובי לשינויים- ומכאן השמיים הם הגבול!".

​