אימון להתמודדות עם קשיי קשב

ופיתוח כישורי למידה

אצל מתבגרים

רציונאל:

מחקרים וסקרים רפואיים מעידים על שכיחות רבה של לקויות/קשיים בלמידה, כמו גם על הפרעות בקשב ובריכוז בילדים ובמתבגרים.

ילדים אלה מתקשים בתפקוד היומיומי הדורש כישורי חיים בסיסיים. הם מתקשים בלימודים, ביחסי אנוש, בחשיבה, ברגש ובתפקוד מוטורי. מסתבר, כי לקשיים בתפקוד המוטורי מתלווים עם הזמן גם ליקויים רגשיים, חברתיים ולימודיים. תדיר מושמעת הטענה, כי מיומנויות מוטוריות תורמות באופן משמעותי להתפתחות התקינה בתחום הרגשי, החברתי, והחשיבתי של ילדים. מאידך, ליקויים מוטוריים מונעים או מעכבים את ההתפתות בתחומים האחרים.

מאת: ד"ר אורית ארז (2008)

חשוב להדגיש, כי אחד הנושאים החשובים הנסקרים כיום בספרות המחקרית עוסק בהיבטים הקליניים הקשורים לתחלואה המשותפת comorbidity)) לליקויים מוטוריים ולהפרעות חרדה והערכה עצמית נמוכה בקרב ילדים בכלל ועם לקויות למידה והפרעות בקשב ובריכוז בפרט. הטענה היא, כי הפרעות בתפקודים מוטוריים יכולות לגרום להפרעות חרדה וירידה בתחושת הערך העצמי בקרב אותם ילדים. חרדה והערכה עצמית נמוכות מגבירות את ההימנעות מפעילות מוטורית ולכן התפקוד המוטורי יורד עוד יותר ומביא להחמרה נוספת במצב הפסיכולוגי של הילד, תהליך שמגביר את עצמו עם הזמן (אורית ארז- עבודה לתואר Ph.d, 2013).

 

המסקנה ממחקרים אלו היא, כי שיפור משמעותי בתהליכים המנטאליים דורש קודם כל שיפור ביכולות המוטוריות.

הגישה שעומדת בבסיס טיפול מוטורי- התנהגותי בהפרעות קשב ולקויות למידה מאמצת מסקנה זו ומתמקדת באימון מוטורי המשפר את שיווי המשקל, קואורדינציה, תנועה וטונוס שרירים. השיפור ביכולות המוטוריות מאפשר עם הזמן שיפור גם ביכולות המנטאליות כגון, מצב רגשי, דימוי עצמי, תהליכי חשיבה ובסופו של דבר תורם לשיפור בהישגים הלימודיים. על מנת להבטיח כי השיפור ביכולות המנטאליות יתורגם לשיפור בכישורי החיים היומיומיים, לצד טיפול זה וכחלק מתכנית ההתערבות הילדים רוכשים מיומנויות ואסטרטגיות למידה בתחומי החשיבה (מיומנויות אקדמיות) הרגש והחברה.

 

ד"ר צ'סנר (2005) טוען, כי הסיפור האישי של ילד עם הפרעת קשב ADHD הוא תוצאה של פעולת גומלין,  

"אינטראקציה בין מזג עצבי וסביבה התנהגותית המביאה להפנמת מערכת של מחשבות ורגשות, המשמשת תבנית אליה נוצקים מחשבותינו, רגשותינו ומעשינו בהווה".

ברקע ההתפתחותי של ילדים אלה ניתן למצוא עקבות התפתחותיות המהוות אינדיקאציות לליקויי קשב וריכוז כגון, בעיות התארגנות וקשיים רגשיים האופייניים ללקויות. על-פי-רוב, אצל אנשים אלה קיים חסך באסטרטגיות ובמיומנויות למידה וחולשה בתפקודים ניהוליים, המצויים בפער ליכולות גבוהות אחרות.

עבודה על דפוסי ההתנהגות יומיומיים כמפתח לשינוי משמעותי בהם, יכולים לעזור למטופל להתמודד, בהתאם לצרכיו עם מצבים של:  חוסר קשב, אימפולסיביות/ היפראקטיביות, קשיים בניהול עצמי (בזמן ובמרחב),  קשיי למידה.

 

רצוי מאוד בטרם תירקם תכנית התערבות, כי הסובל מתופעות אלה יעבור אבחון פסיכודידקטי וסנסומוטורי.

לאחר האבחון, יש להצביע בפני  הפונה על הבעיה העיקרית, אשר מתבססת על הסיבות הנוירולגיות/ גנטיות לבעיה ומתעמתים עימם כחלק מבניית החוזה הטיפולי. מנסחים עיקרון מרכזי מתקן.

האימון כולל התנסויות סנסומוטוריות על מנת לתת מענה לצרכים הנוירולוגיים המצויים בבסיס קשיי הקשב והריכוז, כמו גם אסטרטגיות למידה קוגניטיבית ורגשית-חברתית. במהלך האימון בודקים את התקדמות המתאמן בהתאם לתכנית האישית, בסוף תכנית האימון נעשה שיח מסכם, שבו המטופל מתבונן בהישגיו ומקבל הערכה והמלצות להמשך ותחזוק ההישגים ושכלולם בהתאם לצרכיו.

הטיפול יכול להינתן במסגרת פרטנית ובמסגרת של קבוצה קטנה.

להלן מפרט תהליכי התערבות אפשריים (בהישען על ארבעת המימדים אליהם מתייחס דר' צ'סנר):

 

בהיבט הנוירולוגי:

תרגול סנסו-מוטורי הבא כמענה להבדלים הבולטים במוח בקרב אנשי ה-ADHD. ידוע כי אצל אנשים עם ADHD, לעומת המוח ה"רגיל", חילוף הגלוקוזה איטי יותר באונות הקדמיות ובתצורה הרשתית הפוגם בשחרור החומר דופמין באונות הקדמיות. התרגול הסנסו-מוטורי מיועד לעודד את חילופי הגלוקוזה ולתת כלים להתמודדות עם הקושי בכישורי הניהול העצמי: עוררות, הפניית קשב, מעקב אחר חידושים, זיכרון פעיל, ויסות עצמי ותפקודים מטא-קוגניטיביים. התערבות זו ניתנת באמצעות סדרת "תרגילי מוח" ו"משחקי תנועה".

 

בהיבט הקוגניטיבי (תפישה/ חשיבה):

משמעת עצמית, יוזמה ויצרנות, בין השאר באמצעות תרגול התקשורת והקשר עם המטפל וחברי הקבוצה (בטיפול קבוצתי). התנסות בפיתוח המודעות ויישום של:

*סינון מנטאלי חיובי לעומת שלילי המבליט את החיוב בכל אירוע לעומת את שלילתו

*ניתוח מצבים ואירועים והבלטת החיוב לעומת ההרה האסון

*וויסות החשיבה האמוציונאלית לצורך אפשור ניתוח ביקורתי של מצבים ואירועים

 

בהיבט הריגושי:

עיבוד הרגשות הנלווים לקשיים בניהול עצמי וויסות קשב באמצעות תהליכי שיקוף, התפעלות ותאימות (התאמת הסביבה).

בהיבט של התנהגות:

אימון בניהול עצמי (executive function), כהתמודדות עם המרכיב ההתנהגותי חשוב זה, אשר נחשב ללקות העיקרית (ויש הטוענים- הבלעדית) אצל אנשים ADHD. האימון כולל אימון סנסו-מוטורי, כתיבה, קריאה, יצירה במטרות של:

עוררות למשימה חדשה, הפניית הקשב ממשימה קודמת למשימה הבאה, התנהלות במצבים בהם יש חיפוש או דחיית חידושים שאינם מותאמים למטלה, תרגול שליפה מזיכרון, ויסות עצמי של עוררות, יצירת מצבים מעוררי מוטיבציה ורגשות סביב פעילות, אימון בחשיבה מטא קוגנטיבית ליצירת תכניות פעולה. 

 

"אינטראקציה בין מזג עצבי לבין סביבה התנהגותית המביאה להפנמת מערכת של מחשבות ורגשות, משמשת תבנית אליה נוצקים מחשבותינו, רגשותינו ומעשינו בהווה.."
כל הזכויות שומרות לאורית ארז, אין לשכפל, להעתיק
מבלי לקבל אישור

בביבליוגרפיה:

1. ארז אורית, 2013. חולי משותף בין ליקויי שיווי משקל לבין חרדת ילדות: האם ניתן לטפל בהפרעות חרדה באמצעות אימון בשיווי משקל? עבודה לתואר דוקטור בפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה.

2. צ'סנר שמחה, 2005. הילד בתוך השריון: להתחבר לילד הסובל מ- ADHD. הוצאת אח.