הילד שלכם באי שקט

הוא נע ונד, מסתכן, חווה תאונות?

מאת: ד"ר אורית ארז-רייסמן (2018) 

jude-beck-552276-unsplash.jpg
  • הילד שלכם באי שקט? נע ונד כל הזמן? מסתכן? חווה "תאונות"?

  • אולי הוא שקט מדי ומתנתק מכם ומהסביבה?

  • הוא מתקשה להתרכז ולהתמקד במשימות לימודיות?

  • יש לו קשיים חברתיים?

  • הוא נכנס ללחץ בקלות? הוא חרד?

  • אתם מתקשים להבין מה עובר עליו ואינכם יודעים כיצד לעזור לו?

אחד הדברים שאתם ההורים יכולים לעשות ממש לאחר סיום קריאת המאמר, הוא להתחיל לבצע עם ילדכם את התרגילים שאציין בהמשך ולעזור להם שפר את היכולות המוטוריות, להעלות להם את הדימוי והביטחון העצמיים.

 

בוודאי אתם שואלים מה הקשר בין תרגילי שיווי משקל לבין התפתחותם של ילדים עם בעיות קשב ו ADHD?

 

מצאני כי הורים רבים לילדים עם הפרעות קשב, מדווחים שילדיהם מפתחים לאורך הזמן בנוסף על הפרעות הקשב  גם חרדות, לחץ נפשי וקשיים חברתיים, אי יכולת ריכוז והתמקדות במשימות, לצד קשיים בתחום המוטורי בדגש על שיווי משקל. למעשה,  המחקרים מעידים שכ-25% מהילדים עם בעיות קשב ו-ADHD סובלים מליקויים בתפקוד הסנסו-מוטורי (חושי תנועתי) למרות הפרדוקס שמראה כי ילדים עם ADHD  הם בדרך כלל אימפולסיביים וחסרי זהירות (ראה שם, 2013).

 

ניתן לזהות סממנים ראשונים של הפרעת הקשב כבר בגיל צעיר בשלב בו מתפתחת מערכת העכבות, כך שבעוד ילדים בני 3-4 מפתחים שליטה בהתנהגותם, ילדי ADHD לוקים ביכולת זו (ראה שם, 2013). כמו כן, ניתן לראות כי לילדים עם ADHD יש נטייה להיפצע בתדירות גבוהה יותר על רקע לקויות בשיווי משקל סטטי, לקות בקואורדינציה (DCD, Developmental Coordination Disorder) ובסירבול מוטורי (קלמזינס) (ראה שם, 2013).
עם הזמן, במידה ולא טופלו, חלק מהילדים מפתחים גם הפרעות חרדה וידוע כי חרדות שאינן מטופלות מחמירות עם הזמן והופכות לחרדה תכונתית.

 

בעזרת התרגילים שלפניכם, העובדים על יכולות שיווי המשקל של ילדכם, נוכל לעבוד ולשפר את יכולות הקואורדינצייה ושיווי המשקל, ובאופן הזה לשפר את תחושת המסוגלות והיכולת לשלוט בתנועה ובגוף, להעלות את הדימוי העצמי ולשפר את מיומנויות הקשב והביטחון של הילד. לפני שנתחיל להלן  7 עקרונות שחשוב לשים עליהם דגש על מנת לגרום לתרגולים להיות יותר אפקטיביים:

עקרונות:

  1. תרגול יחדיו- הורים וילדים:  על מנת לעודד את ילדכם לפעילות גופנית ולתקשורת מווסתת, חשוב לשמש לו דוגמא אישית ולפעול עם הילד בחברותא.

  2. חיקוי מצבים מחיי היום יום: יש לשלב תרגילים המחקים התנסויות מחיי היום יום כמו גם לעורר סביבן שיח ותיווך למשמעות ולתחושת יכולת.

  3. הקפדה על לו"ז קבוע: תרגול קבוע בכל יום או לפחות שלוש פעמים בשבוע: לפני ביה"ס (ראה להלן)- אחרי ביה"ס  20 עד 30 דק' (ראה להלן) ולפני השינה:  בין 5-10 דק'.

  4. אימון ממוקד: בשיווי משקל, וויסות כוח וקואורדינציה לצד דיבור עם הילד

  5. סביבה ללא גירויים מסיחים: סביבה מרווחת - בבית ובחוץ, ללא סכנה של פגיעות ונפילות ולא במקומות הומי אדם.

  6. ויסות: להשתדל שהילד יבצע תרגילים תוך השקעת מאמץ התואם את הפעולה הנדרשת (לא פחות ולא יותר מדי),  בעת ביצוע תרגול תנועה, דיבור או הבעת רגשות.

   7. משוב חיובי: חשוב לעודד את הילד ולתת לו משוב חיובי על הצלחותיו ועל ההסכמה שלו להתנסות בפעילות מובנית על-פי תכנית שסוכמה        עימו מראש.

 

כ- 65% מילדים עם סרבול סנסו-מוטורי, שלא טופלו, מפתחים עם הזמן הפרעת קשב. מאחר ומדובר גם בילדים החולקים בחלק מהמקרים הפרעות חרדה, הרי שידוע כי חרדות שאינן מטופלות מחמירות עם הזמן והופכות לחרדה תכונתית. תחלואה משותפת זו רווחת בקרב אנשים הפרעות קשב. הטיפולים הרווחים כיום הם טיפול תרופתי, התנהגותי כולל שילוב במסגרת קהילתית,  כמו גם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. פחות רווח טיפול המשלב טיפול מוטורי המתמקד בשיווי משקל, התמצאות במרחב וקואורדינציה, בשילוב עם פסיכותרפיה.
כל הזכויות שומרות לאורית ארז, אין לשכפל, להעתיק
מבלי לקבל אישור

תרגילים:

תרגילי בוקר בבית (לפני ביה"ס)- שיווי משקל סטטי

1. עמידה על רגל אחת עם כפות ידיים על המותניים. במשך חצי דקה ועד דקה ויותר בהתאמה ליכולת הילדים. הילד ינסה לא להוריד את רגלו.

   ביצוע  המטלה 8 פעמים (בכל רגל 4 פעמים לסירוגין) במצבי רגליים שונים: על כל כף  הרגל/על הכריות; בעיניים פקוחות ובעצומות (לילדים שמסוגלים לכך). ההורה יבצע התרגיל עם הילד ויעמוד מולו וישמש לו מראה. לאחר התרגול ההורה ישבח את הילד וישאל אותו כיצד הוא חש ומרגיש.

2. עמידת בשתי רגליים על בסיס גוף צר. תיאור התרגיל ומנח הגוף: עמידת הצלבה: הצלבת רגליים על כל כף הרגל וידיים על המותניים, הצלבת ידיים כאשר הרגליים מגבילות והצלבת ידיים ורגליים בו-זמנית, לעמוד כך במשך דקה בעיניים פקוחות ואפשר גם בעיניים עצומות. ההורה יבצע התרגיל עם הילד ויעמוד מולו וישמש לו מראה. לאחר התרגול ההורה ישבח את הילד וישאל אותו כיצד הוא חש ומרגיש.

 

תרגילי אחה"צ (אחרי ביה"ס)-  שיווי משקל דינמי :

3. משחק הפסלים- ההורה מפעיל מוסיקה. כשיש מוסיקה הילד נע (אפשר עם שאר בני משפחה, חברים). כשנפסקת המוסיקה עוצרים כמו פסלים. ההוראות יכולות להיות מגוונות כגון עצירה במצבים שונים של הגוף: שכיבה, ישיבה, עמידה על 6, על 4, על שתי רגליים, על רגל אחת תוך שימוש ברהיטים השונים: מתחת לשולחן, על הכיסא וכו'. זכרו, קודם  ההורה נותן את ההוראות והילד מבצע. ובהמשך, חשוב להחליף תפקידים. ההורה והילד ישוחחו ביניהם על ההרגשה והתחושה במהלך המשחק. יושמו דגשים כגון, היכולת של הילד לעצור מיד עם עצירת המוסיקה. ההורה ישקף לילד את הישגיו.

 

בבית או בחוץ

4. תופסת- האחד תופס, השני בורח. כשאחד נתפס מחליפים תפקידים. אם משחקים בבית ומישהו נגע  ברהיט מחליפים תפקידים. משנים מצבי התקדמות (הליכה, ריצה, זחילה, התקדמות כמו כלב, כמו חתול ועכבר וכו'- כיד הדמיון שלכם).הנתפס צריך להיות במצב של שיווי משקל (כגון עמידה על רגל אחת, עמידה על שלוש- משקל על רגל ושתי ידיים והרגל השנייה באוויר וכיו"ב) אם משחקים בחוץ ניתן לסמן את גבולות המשחק במרחב ולגוון בצורות ההתקדמות והעצירה וכן במספר התופסים והבורחים. ההורה והילד ישוחחו ביניהם על ההרגשה והתחושה בעקבות המשחק, על הישגיו של הילד באתגרים השונים שמציע המשחק: הוגנות במשחק, מגע נעים, אי נגעה בחפצים, יכולת שמירה על שיווי משקל וכיו"ב. ההורה ידגיש מוקדי כוח ומוקדים לשיפור לפעם הבאה.

 

בחוץ

5. תחרות ריצה- הילד וההורה יתחרו ביניהם הריצה מקו אחד לקו אחר. פעם ההורה יזניק את הילד פעם הילד יזניק את ההורה. הילד וההורה ישוחחו ביניהם על החוויה של הפסד וניצחון. כמו כן התחרות תהיה של הילד בינו לבין עצמו הוא ינסה לשפר את הישגיו בריצה מבחינת מהירות, דיוק בזינוק, דיוק בעצירה על קו הגמר.  

 

6. נדנדה- הילד ינודנד על ידי ההורה או יתנדנד באופן עצמאי (בהתאם להתפתחותו ויכולתו) במשך 5 עד 10 דקות ברציפות. לאחר מכן יש לעצור הנדנדה, ובמצב זה או תוך כדי נדנוד קל ההורה יגיש, או יזרוק כדור לילד (בהתאם ליכולתו) והילד יתבקש באותה הדרך למסור הכדור בחזרה. בהמשך פעולה זו תלווה בספירה עוקבת, בדילוגים וכיו"ב. כמו כן אפשר לשחק משחקי מילים, שמות של חיות ממשפחת החרקים, הזוחלים וכיו"ב. מהירות שליפת המילים חשובה. הדיוק בהתאם לקטגוריה הנבחרת חשובה אף היא. לאחר  פעולת הנדנוד ניתן לעשות פעולת סחרור בקרוסלה ועם עצירתה לבקש מהילד לצעוד על מסלול ישר מבלי ליפול. לאחר מכן לבצע פעולת טיפוס על מתקן, תלייה בשתי ידיים (כשההורה שומר על הילד) וטלטול הגוף, לפי יכולתו של הילד ובהשגחה צמודה של ההורה. ההורה ישוחח עם הילד וימשב אותו על הישגיו בדגש על עוצמת התנועה המתאימה למטלה, דיוק בתנועה, בדיוק הצעידה על קו, בספירה, בדיבור וכיו"ב.

תרגילי הרפיה לפני השינה:

7. הרפייה- בתום היום ורגע לפני השינה, הילד ישכב על השטיח בסלון או במיטה. ההורה ינחה את הילד לעצום את עיניו. תוך דיבור  מרגיע יסרוק ההורה עבור את הילד את כל אברי הגוף מכף רגל ועד ראש, ניתן תוך שילוב מגע באיבר את שמו הוא מציין, ואם הילד נרתע ממגע באמצעות חפץ רך. אם הילד לא אוהב בכלל מגע, יבקש ההורה מהילד להפנות את תשומת  ליבו לאיברים שהוא מציין. חשוב כי קולו של ההורה יהיה רך ומזמין, כמו גם יבטא מילות הערכה חיובית כלפי הילד ומאמציו באימון. הרפיה תימשך בין דקה ל- 5 דקות. בסוף יש "להעיר" את הילד ממנוחתו בעדינות ולחבקו (אלא אם נרדם כך במיטה) ולהיפרד ממנו. הילד לומד שיש ערך למעשיו, בטחונו מתחזק והוא לומד לומר לעצמו את ערכו באמצעות הפנמת קול ההורה.

rawpixel-250087-unsplash.jpg
annie-spratt-706847-unsplash.jpg
brandon-wong-420588-unsplash.jpg
Liquid

אם עדין הילד חווה קושי, אני מזמינה אתכם ליעוץ והדרכת הורים (מפגש ראשון חינם),

אבחון והתאמת תכנית אישית ממוקדת לילדכם 0544780507 לד"ר אורית ארז.