נזק באוזן הפנימית או בעצב הווסטיבולארי, יגרום לחוסר שיווי משקל, אשר ביטוייו הם כגון, תחושת בחילה,  ורטיגו, חוסר שיווי משקל יציבתי ותנועות אב נורמליות של הרפלקסים של שיווי המשקל. סחרחורת ובחילה יכולות גם הן להעיד על חוסר התאמה במידע שמגיע למוח ממקורות שונים. חוסר ההתאמה בין איבר שיווי המשקל בעת נסיעה לדוגמה, לבין תנועת העיניים הקוראות בנסיעה המדווחות על מצב מנוחה, יכול לגרור אחריו תחושת של סחרחורת, בחילה ורצון להקיא. נוסף על כך, זיהום חיידקי או נגיפי של איבר שיווי המשקל יכול לגרום אף הוא לתופעות של סחרחורות קשות בעקבות ורטיגו היוצר תחושה כאילו החדר כולו מסתובב.

זאת ועוד, במצב של הרס במוח הקטן (הצרבללום), המעורב בלמידה מוטורית ובכלל זה של שיווי משקל, ניתן לצפות בהתנהגות מוטורית לא מותאמת להתמודדות עם מצבים מאתגרי שיווי משקל.

 

לאור התיאור המוזכר לעיל טבעי הוא כי התנהגות לקויה של שיווי משקל תהיה מלווה בחרדה- 

שכן, מצב כזה יכול להיות מלווה בנפילות, תחושות גופניות כגון סחרחורת וכיו"ב. אנו מניחים כי בחלק מהילדים חרדה היא תוצאה של תת ליקוי קליני (Subclinical) המצמצם את הלמידה של שיווי המשקל, וגורם גם להימנעות מהתמודדות עם מצבי שיווי משקל.

 

בהקשר של חרדה כתופעה נלווית לליקויים בשיווי המשקל חשוב להדגיש,

כי להפרעות אמוציונאליות מינוריות יש פוטנציאל להתפתח להפרעות כרוניות בעתיד, מה עוד שבנות בגיל בית הספר היסודי והעל-יסודי מדווחות על רמות גבוהות יותר של חרדה ודיכאון ולפיכך, יש לקחת זאת כשיקול חינוכי. לפיכך, נצפה שאנשים החולקים חולי משותף לליקויים בשיווי משקל וחרדות ימנעו להתמודד עם מצבים מאתגרים לשיווי המשקל והתנהגות זו תגרור אחריה חסך באימון מערכת שיווי המשקל. חסך בשיווי המשקל, יכול להוביל  לכל מיני תופעות הגורמות להתנהגות בלתי מסתגלת. התפיסה המודעת של ליקוי ביכולת כה בסיסית בחייו של הילד, עלולה להביא למצב של חרדה מתמשך. ואכן, מחקרים מראים כי ליקויים התפתחותיים בתפקודי שיווי משקל בקרב ילדים משליכים על מצבם הרגשי ובאים לידי ביטוי  בהתנהגות של הערכת עצמית נמוכה, חוסר ביטחון, פחד וחרדה ופגיעה בדיבור.

גם מחקר במבוגרים מראה כי שינויים באישיות נמצאו במבוגרים שלהם בעיות בשיווי משקל כלומר, יש לקחת כשיקול חינוכי, כי חלק מהילדים שלהם ליקויים או האטה התפתחותית במערכת  שיווי המשקל עלולים לפתח חרדה ותופעות רגשיות והתנהגותיות בלתי מסתגלות בעתיד.

 

לכן מומלץ לשלוח אותם לטיפול משלב תנועה ופסיכותרפיה כמה שיותר מוקדם.

אין סיבה שהפרעות קשב וריכוז ימנעו מילדכם להצליח!